דחיית תביעה שהוגשה עפ"י חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים)

מסגרת הדיון

1.                  בפני תביעה על פי חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים) התשנ"א-1991 , שהגישה אמן של קטינות, תאומות ילידות 07.06.00, כנגד אביהן.

2.                  האב העלה טענה מקדמית, כי בנסיבות העניין אין מדובר בחטיפה, כי המקרה אינו נכנס לגדר חוק אמנת האג, ועל כן יש לסלק את התביעה על הסף.

3.                  הצדדים התבקשו להגיש סיכומים בכתב בסוגייה זו, היינו: האם העניין נשוא התובענה נכנס לגדר חוק אמנת האג, אם לאו.

ואלה העובדות הרלוונטיות להכרעה בסוגייה זו

4.                  הורי הקטינות נישאו זל"ז כדמו"י ביום 92.X.X בישראל, והתגרשו ביום 94.X.X.

מנישואיהם נולדו להם שלושה ילדים: ד. (כבן 17) והתאומות מ. ומ. (כבנות 9), בעניינן הוגשה התביעה שבפני.

5.                  בעת נישואיהם, גרו הצדדים בארה"ב, שם נולד להם בנם הבכור, ד., ביום 92.X.X.

6.                  בשנת 1993 עברו הצדדים עם בנם להתגורר בישראל, ומאז ועד שנת 2002 התגוררו בישראל.

7.                  ביום 00.X.X נולדו לצדדים בישראל התאומות, הקטינות מ. ומ..

8.                  לאחר הגירושין, הצדדים חזרו להתגורר יחד, לסירוגין, עד שנת 2002, אז נפרדו.

9.                  ביום 02.X.X עברו האם והילדים להתגורר באריזונה, ארה"ב.

10.              ביום 4.4.02, הגיש האב בישראל תביעה כנגד האם, עפ"י חוק אמנת האג, להחזרת הילדים לישראל (תמ"ש 14920/02). בהחלטת בימ"ש (כב' השופט י. גרניט) מיום 25.4.02, נמחקה התובענה וביהמ"ש הפנה את האב להגיש את התביעה במקום המצא הילדים - ארה"ב.

11.              ואכן, במהלך שנת 2003, הגיש האב בארה"ב תביעה כנגד האם, בארה"ב, על פי חוק אמנת האג, להחזרת הילדים לישראל. בהוראת בימ"ש בארה"ב נשלחו הצדדים להתדיין בישראל.

12.              בעקבות דיונים אלה, חתמו הצדדים בישראל ביום 27.11.03 על הסכם אשר ניתן לו תוקף של פסק דין ע"י כב' השופט י. גרניט, ביום 01.12.03 (להלן: "הסכם המשמורת" או "פסה"ד למשמורת").

בשל חשיבות נוסח ההסכם ונוסח פסה"ד שנתן ביהמ"ש, יצוטטו הסעיפים הרלוונטיים להלן (כל ההדגשות שלי - ו.פ.):

      " הסכם

      ...

       הואיל:    והצדדים הנם יהודים אזרחי ישראל, אשר נישאו בישראל ושניים מילדיהם נולדו בישראל.